1.
האירוע הכי טוב של השבוע כנראה התרחש בחמישי בצימר. הופיעו שם בלה טאר וקאטמין ונתנו ערב גועש ורועש. בלה טאר זה אחלה שם ללהקה. זואי פולנסקי שגם ניגנה בקטאמין (או עדיין מנגנת, אינני יודע) קוראת לעצמה על שם הבמאי ההונגרי הריאליסטי, שידוע בחיבתו לרגש ולשוטים ארוכים. אני קורא ת'בלוג יוטיוב שלה ושל גפן (קישור בצד), וממש אוהב את הבחירות המוסיקליות שלהן. בכל מקרה, היא הופיעה לבד עם גיטרת באס ומלא אפקטים וניגנה שירים רועשים אווירתיים. יש שיקראו לזה שוגייז. היו לה ליינים שהזכירו לי את סוניק יות' או גיידד ביי וויסס. בשירה חולמנית יחד עם צלילי הגיטרה שהתפזרו בחדר, היא הפכה את החלל הקטן של הצימר לצוללת. ככה הרגשתי את עצמי צולל למעמקים עם המוסיקה שלה. ותגובות דומות היו אצל שאר הקהל. כל אחד שקע איפשהו בין המחשבות להווה. שוחה בין זיכרונות היום והדיסטורשן ובין הדגים ובקבוקי הגולדסטאר.
אחריה עלו קאטמין, שנראה לי שפעם אחרונה שראיתי אותם היה לפני שנה בדאבל פיצ'ר עם ערופי שפתיים. לא זכרתי שהם עושים את זה כל כך טוב. גם כאן מדובר במעט כלים שמפיקים סאונד עוצמתי. גם כאן יש מוסיקה אווירתית. אסף תג'ר מנגן נויז רפטטיבי על קלאסית מצועצעת, מלווה בתיפוף התמנון של חגי פרשטמן. גם כאן יש ריחוף ואינספור מסכי גיטרה. גם כאן המבטים שלי כמעט ואינם ישירות על הלהקה. גם כאן, אני מרגיש איזו התעלות מסוימת. גם כאן היה אחלה בחלה.
-
2.
בהופעה של הפשרות לפני שבועיים דניאל חגג יומהולדת והופיע עם שיר חדש שכתב. הפשרות הם חברים טובים והייתי במלא הופעות. ולמרות שאני משוחד, מבחינתי הם אחת מהלהקות המיוחדות והטובות שפועלות עכשיו בארץ. איזו הצהרה בומבסטית, אה? אני לא יודע אם השיר הזה יכנס לסטליסט הקבוע שלהם. ואם לא- זה הפסד, כי מדובר כאן בחתיכת קטע מוצלח. יש לו פזמון קליט, שמאזכר שתי דמויות מהסצנה התל אביבית- את קוסטה מחיה מילר ואת יהוא ירון באותו המשפט, וגם הוא כתוב בצורה אישית ופשטנית, אחרת מדברים אחרים שדניאל עשה בלהקה. שמעתי פעם סקיצה של השיר כשהוא עבד עליו. אבל בהופעה הזאת זה נשמע לי אחרת. מהשירים האלה שמחלחלים לך לראש ומלווים אותך זמן מה. הנה השיר באיכות בינונית קמעה. צילום: עופר טיסר.
-
-
3.
אם כבר למות בשביל משהו, אז למען פייבמנט. וכל הגנרלים והדן מרגליתים שטוענים אחרת, פשוט טועים. זה באמת מרגש כשלהקה כמו פייבמנט מתאחדת. גם כאשר לא ידוע אם יצא מהאיחוד אלבום חדש או ש(די)בטוח שלא נזכה לראותם באזורנו. כי יש משהו אמיתי בלהקה הזאת ומה שהיא משדרת. וכן, גם האיחוד הזה בוודאי מבוסס על בצע כסף, אבל נראה לי שבמקרה הזה הם בעיקר מתגעגעים לנגן אחד עם השני. ורואים את זה בוידיאו קליפים שלהם מהופעות, שהם באמת עושים את זה בשביל הכיף. ואם היה לי כוח אולי הייתי מוצא הוכחה לזה איפשהו באינטרנט.
לכבוד האיחוד מטאדור הולכים להוציא בתשיעי למרץ אלבום להיטים לפייבמנט שייקרא בשם המוצלח Quarantine The Past. בנתיים יש עטיפה יפה עם דרקון. ובאתר שלהם הם מבקשים מהגולשים לנחש את 23 השירים שיופיעו באוסף. כאשר גם מדובר בתחרות נושאת פרסים: הפרס הראשון למי שינחש הכי קרוב יהיו שני כרטיסים להופעת הבכורה של הלהקה בסנטרל פארק + הוצאות טיסה ומלון + ה-12 אינצ'ים של פייבמנט שיצאו במטאדור. הפרס השני לבחירה היצירתית יהיה הדפסה בווניל כפול (!) בהוצאה מוגבלת של הבחירות שלך + האינצ'ים ממקודם. והפרס השלישי: אינצ'ים להמונים. אני כבר מילאתי את הטופס, וזה היה נחמד להיזכר בכל השירים המעולים שיש ללהקה הזאת. אם אזכה- זה יהיה נחמד יותר. כמובן.
להשתתף בהגרלה- לחצו כאן.

היי תודה על האיזכור והביקורת, לא יכולתי להגיע אבל את ההופעות של זואי מכירה מקרוב ואין ספק שהן חלומיות
גפן
למות בשביל פייבמנט? ליארז להקת העשור? בטוח שלא אני כותב את הבלוג הזה?
דווקא הייתי שמח להתפצל, ככה הייתי מסיים את הפוסטים שעומדים בטיוטות וגם מוצא זמן ללמוד למבחנים ולדברים נוספים.
אחלה בלוג יש'ך, הוספתי למועדפים.