אני לא צריך לומר מילה
היא יודעת בדיוק מה אני רוצה
אבל בכל פעם שאני מרגיש ככה
מה שבניינו בהפסקת צהריים
היא מסתכלת עלי כמו אקדח דרוך
ואני מפחד להפנות את גבי
מהפחד להיות אהוב
והיא נשענת לעברי
האורות של הוד מלכותה
היא מפתה אותי עם תער גילוח
אבל זמן הוא כסף בארקייד המשחקים
ויש קופים רבים בצללים
ובתולות מפחדות להשתגל
ליצן החצר מחזיק נורה ואומר
"כל מה שנברא, סופו להירקב"
להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
אני מחפש כסא פנוי
תמיד זה ככה
אני מבולבל לרגע
עד שיש לי משהו להגיד
ואני ממשיך לקשקש
על גולגולות עכברושים בגינה שלה
לא אזכיר שמות
היא ואני, אני יודע – מבויישים מאוד
היא יודעת שאני כאן
והיא נוזפת לפתע באחותה
היא מתייחסת אלי בכבוד
פתאום היא קוראת לי אדון
ובאותה המהירות, אני שוכח
ומתחיל לחטט לה בזבל
משוחח עם עצמי לשיגעון
ומחפש לראות איך היא תגיב
להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
התמונה שלה יושבת
היא ואני יושבים על הכיסא
אני לא מצליח לומר את מה שאני רוצה
המילים היחידות הן על מנת לרצות
איפה הילדה הקטנה שהתאהבה בי
הילדה שהתאהבה בל-ו-ו-י-ן
הילדה הקטנה עזבה
אבל הלווין עדיין מסתובב
כמעט כל לילה שני
אני חושב שמה שאני חייב מדמם
מלב של כלב מת, שרוע בגינה
אני יכול למסגר אותה עומדת עירומה
אני יכול להרגיש את קור גופה
אני יכול לכלוא את נשימתה בבקבוק
אבל אף פעם לא אתפוס אותה לא מוכנה
כשאני מבקר אותה עכשיו
זה להגיע לספינה טובעת
ואני איש טובע
והיא – לא תזרוק לי גלגל הצלה
שסימבולית מייצג את שפתייה
כן, להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
להכיר אותה, זה אומר לאהוב אותה
ואני אוהב אותה, אבל אני לא מכיר אותה
לא, לא, לא, לא
מעולה, תודה!